פסק-דין בתיק ת"ק 51 63 1-01-11

1.         א.         בתחילה הגיש  התובע תביעתו נגד שתי הנתבעות הרשומות בכותרת פסק הדין, ברם בהמשך ביקש התובע למחוק התביעה נגד הנתבעת 2 ולאחר שהתביעה נגדה נמחקה - המשיך להתנהל הדיון בין התובע ובין הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת").

                        התובע אמנם הגיש תביעתו לבית המשפט, ברם עם כל הכבוד לצדדים, יכלו הם לחסוך מזמנם ומזמנו של בית המשפט ולממש הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים - הסכם שאף הועבר לבית המשפט בחודש פברואר ש"ז - אך בסופו של יום, לאחר שהוגשה בקשה נוספת בנדון, לא אושר ההסכם - מהסיבות שעוד יפורטו להלן- וכך הגיעו הצדדים לנהל הדיון בבית המשפט.

            ב.         משהגיעו הצדדים לדיון לבית המשפט, שומה על בית המשפט להכריע בנדון דנן בהתאם לעובדות המועלות על ידי כ"א מהצדדים.

2.         עיקר תביעתו של התובע מושתתת  על טענת הטעיית צרכנים וגילוי נאות ואלו הן העובדות העיקריות המועלות על ידי התובע בכתב התביעה ואשר מצדיקות לדעתו קבלת התביעה ולחייב הנתבעת לשלם לו הפיצוי הנתבע על ידו:

            א.         א)         התובע היה במועד הרלוונטי לקוח של הנתבעת וביום 22.11.10 הגיע התובע אל סניף הנתבעת במודיעין (להלן:"הסניף") על מנת לבצע רכישות מזון למשך השבוע. עם כניסתו לסניף, ניגש אליו מר שי, שהיה נציגה של הנתבעת והודיע לו שמגיעה לתובע מתנה מהנתבעת ומחברת האשראי ויזה ומועדון YOU (להלן:"ויזה") ועל מנת לשכנע את התובע בעניין המתנה, פתח שי בפניו חוברת מתנות ומבין רשימת המתנות בחר התובע במחשב נייד מיני (להלן:"המתנה").

                        ב)         לטענת התובע, אמר לו שי במעמד ביצוע הזמנת המתנה, שעל התובע לשלם סך של 1,818 ש"ח עבור המתנה וכנגד רכישות בסך של 1,500 ש"ח בחודש - שיחלו להיספר החל מחודש קבלת המתנה  יקבל התובע זיכוי על פי גובה התשלום החודשי של המתנה - דבר המראה על פרסום מטעה של הנתבעת בניגוד להנחיות ממונה לשכת המסחר במשרד התמ"ת, דהיינו, עם ביצוע רכישות בסך של 1,500 ש"ח בממוצע בחודש - יקבל התובע את סך התשלום החודשי של המתנה בפועל דרך ויזה.

                                    התובע מבהיר, שהחל מהחודש הראשון - חודש נובמבר 2010- עת ביצע את הזמנת המתנה בפועל ואם יבצע התובע עסקאות בסך של 1,500 ש"ח בממוצע, יקבל בחזרה סך של 151.5 ש"ח באמצעות זיכוי חודשי לכרטיס האשראי שלו.

                        ג)          התובע מציין, שללא כל קשר עם המתנה, גם כך מבצע הוא רכישות בממוצע של 2,500 ש"ח לחודש ולכן, לא הייתה לו בעיה לקבל את הצעתו של שי ולהזמין המתנה בהתאם לפרטים שמסר שי לתובע.

            ב.         עם קבלת פירוט החיובים לחודש דצמבר 2010, הבין התובע שויזה והנתבעת לא זיכו אותו בעבור המתנה ובעקבות כך פנה הוא אל שי ורק אז הגיש לו נציג הנתבעת העתק להזמנת המתנה והראה לתובע הערה הרשומה בטופס ההזמנה - הערה שהוסתרה מהתובע במעמד הזמנת המתנה.

                        התובע מלין על כך, שנציג הנתבעת לא הראה לו את ההערה הנ"ל ולא רק זאת, אלא שההערה הנ"ל אינה מצויה בחוברת המתנות.

                        לאחר פניית התובע, הבטיח נציג הנתבעת, שהחל מחודש ינואר 2011 יראה התובע את הזיכויים למפרע.

3.         הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע, משום שלטענתה, מבקש התובע לבטל עסקה שלא כדין ולנסות להיפרע מהנתבעת שלא כדין ועיקר טענותיה לעניין זה מובאות להלן:

            א.         הנתבעת מלינה על כך, שהתובע הגיש לבית המשפט את הסכם הפשרה מבלי לקבל הסכמת הנתבעת. המו"מ לקראת הגעה לפשרה סמך על ההנחה שהתובע הציג בפני הנתבעת מצג נכון בכך שניתן לבטל את העסקה משום שהמתנה לא הוצאה מאריזתה המקורית ולא נעשה בה כל שימוש, ברם הוברר לנתבעת, שהמצג אותו הציג התובע אינו נכון, יען כי המתנה הוצאה מאריזתה ואף נעשה בה אתחול ולכן בנסיבות כאלה, אין אפשרות לבטל את העסקה.

            ב.         א)         הנתבעת מאשרת, כי במסגרת ההטבות ללקוח הוצע ללקוחותיה רכישת מוצרים ממגוון מוצרי הנתבעת ב-12 תשלומים ולקבל בגין כל תשלום חודשי זיכוי - זאת בכפוף לביצוע קניות בגובה סכום מסוים ובהתאם למוצר שנרכש בכל חודש.

                                    עוד נטען, שבחינת הזכאות לקבלת הזיכוי נעשית חודש קלנדארי לאחר החודש בו נרכש המוצר והזיכוי ניתן חודשיים לאחר מועד הרכישה.

                        ב)         אחת ההטבות שהוצעה במסגרת תכנית הנאמנות (להלן:"התוכנית") בחודש נובמבר 2010 הייתה זיכוי מלא בגין רכישת המתנה בשווי של 1,800 ש"ח - זאת בכפוף לקניה חודשית בסניפי הנתבעת בסך של 1,500 ש"ח במשך כל חודש במהלך שנה.

            ג.          ביום 22.11.10 ביקש התובע להצטרף לתוכנית וקיבל לידיו המתנה ובמסגרת זו, נמסרו לתובע מלוא תנאי ופרטי התכנית והוא קיבל לידיו מסמך המרכז את כל הפרטים ואף חתם על המסמך.

                        חודש לאחר מכן, הגיע התובע לסניף הנתבעת וטען, שהובטח לו, שהזיכוי ייעשה כבר באותו חודש, למרות שהוא ידע מאותו מסמך עליו הוא חתם, שהזיכוי בגין רכישת המתנה ייעשה רק לאחר החודש שבו נבדקה עמידתו ביעד התשלומים.

            ד.         הנתבעת מאשרת, שאכן היה עיכוב של חודש בזיכוי של התובע ביחס למועד שבו אמור היה להיות מזוכה בהתאם למסמך ההצטרפות, אך לתובע לא נגרם שום נזק כתוצאה מאיחור זה והתובע זוכה בדיעבד ורטרואקטיבית.